בישיבה החדשה שלנו יושבים עשרות בחורים צעירים, עיניים בוערות, לב שלם — אבל הידיים ריקות.

אין מספיק גמרות. אין מספיק חומשים. אין מספיק ספרי הלכה. בחור שרוצה ללמוד בחברותא צריך לחכות שחברו יסיים. בחור שרוצה לעיין בסוגיה צריך לוותר כי אין עותק נוסף.

אנחנו לא מדברים על מותרות. אנחנו מדברים על הכלים הבסיסיים ביותר — אלה שבלעדיהם אי אפשר ללמוד, אי אפשר לגדול, אי אפשר להתעלות.

הישיבה זקוקה למאות ספרי לימוד: ש”ס, ראשונים, אחרונים, ספרי מוסר ומחשבה. כל ספר שנכנס לארון הספרים הוא לא סתם חפץ — הוא הזדמנות. הזדמנות של בחור אחד להפוך לתלמיד חכם, של שיעור שלם להעמיק, של דור שלם להתחזק.

חז”ל אמרו: “כל המחזיק בתורה — כאילו קיים את כולה.” אתה לא צריך לשבת בבית המדרש כדי להיות שותף. התרומה שלך יושבת שם בשבילך — בכל דף שנלמד, בכל סוגיה שנפתחת, בכל בחור שגדל.

תן לתורה כלים. תן לבחורים כנפיים.

ים למאות ספרי לימוד שהכרחיים ללימוד לשיעורים ולהתעלות